שומרים על הנוער מקפידים על ההנחיות

מיד אחרי פורים כאשר התחילו הגבלות על התקהלויות, המרחב הפתוח קיבל הכרה כמפעל חיוני, ואישור להמשיך לעבוד תחת ההנחיות של משרד הבריאות שהשתנו מעת לעת.

כאשר כל המדינה היתה סגורה, ובכלל זה כל מרכזי היום לנוער, המרחב הפתוח היה מרכז היום היחיד שפעל ברצף גם בימי הסגר, כאשר גם לבני הנוער ניתנו אישורים להגיע ולצרוך את המענה.

לאור המציאות החדשה צומצמו שעות הפתיחה, היקף הפעילות והצוות, והמרחב פעל במתכונת חירום המותאמת לימי הקורונה. הדגש היה לספק מענים בסיסיים כגון מזון- שתי ארוחות ביום, ביגוד, מקלחת, כביסה וקורת גג במהלך היום. המקום המשיך להיות כתובת לעשרות נערים ונערות שמצאו את עצמם ללא קורת גג בזמן הקורונה. חלקם נפלטו ממסגרות וחלקם לא הורשו לחזור לבתים בגלל הסיכון להדבקה. כאשר כל המדינה ישבה בסגר, לאותם בני נוער לא היה מקום בטוח לשהות בו מלבד הרחוב.  בזמנים "רגילים", בני נוער שנמצאים במצבי סיכון ושוטטות מפתחים כישורי הישרדות ש"מסייעים" להם לעבור את פרקי הזמן בהם אין להם קורת גג בטוחה.

בזמן הקורונה כללי המשחק השתנו. הרחובות היו ריקים, היה קר, הרבה מסגרות נסגרו, ובני הנוער נכנסו למצב חדש של פחד, בדידות, חוסר אונים, חוסר וודאות והגברה של מצבי הסיכון בהם הם מצויים. ובעיקר התחושה שאין לאן לפנות ואין מקום בטוח להיות בו.

לאורך כל הזמן הזה, המרחב היה פתוח לרווחה עבור בני הנוער, שבעה ימים בשבוע, שבע שעות ביום, כאשר כל נער ונערה שהגיעו קיבלו מענה אישי של אוזן קשבת, יחס חם, ודאגה לכל צרכיהם. רוב העבודה בזמן הזה התמקדה במציאת פתרונות לינה עבור בני הנוער, שיחות עם הורים, ליווי למסגרות ולסיוע רפואי בשעות לא שגרתיות, וסיוע שוטף ברמה היומיומית.

הנערים והנערות שפקדו את המקום בתקופה זו, כל כך העריכו את העובדה שיש מקום שפתוח עבורם, ורק בשבילם.
במהלך תקופת הקורונה הגיעו גם הרבה צעירים וצעירות בסיכון מעל גיל 18 שאיבדו את מקומות העבודה שלהם ונשארו ללא אמצעי מחיה. לקראת פסח חילקנו תלושים לקניית מזון והענקנו סיוע בחיפוש וחיבור למקומות עבודה חלופיים.

חשוב לציין שלאורך כל התקופה שמרנו על קשרים טלפוניים עם מי שלא הגיע למרחב, והצלחנו לסייע מרחוק, בהפגת הבדידות ובייעוץ במצבי משבר.
 
 תקופת המשבר הייתה מאתגרת עבור הצעירים והצעירות שלנו בבית הבנות ובית הבנים. אך למרות הקשיים כולם יצאו מחוזקים.

גלילה לראש העמוד